טיול בעקבות המרגל הישראלי בדמשק אלי כהן.

את זכרו של המרגל אלי כהן, אני נושא מילדותי. גדלתי בנחלת יהודה, שהיום היא חלק מהעיר ראשון לציון. שם גרנו ברחוב הראשי, שהיה ללא שם. אני זוכר את היום שאלי כהן ניתלה. הייתי ילד בן 8 ואני זוכר שבבית הורי כעסו ובכו. אני לא שוכח את ההודעה ברדיו על הוצאתו להורג בתלייה וגם את התמונה מהעיתון שלמחרת. כך הוא ניצרב בזכרוני. לרחוב ילדותי ניתן השם: רחוב אלי כהן. שם גדלנו אחי ואני, ושם גם בגרנו, בבית מספר 6. דמותו של אלי כהן הייתה בעבורי דמות מופת, ובמהלך השנים הרבות, בהן אני מטייל לאורכה ולרוחבה של הארץ המדהימה הזאת, אני נושא עימי דמויות, הקשורות אל פרקי גבורה ואמונה, חזון והתיישבות, מנהיגות וחלוציות, חינוך ופשטות, דוגמא אישית וחברות, תרומה והתמדה ואמונה.

כך אני מדריך טיולים בעקבות אנשים ! ! והפעם טיול בעקבות פועלו של איש בודד במדינת אויב במהלך שירותו בסוריה בין השנים 1965 – 1962. הוא לא שב לביתו ולמשפחתו, ועצמותיו עוד לא הובאו לארצו. ואנחנו פוסעים ומתחקים בעקבות דמותו וגבורתו, דרך המקומות הקשורים לפועלו.

זהו סיפורו של המרגל, מרגש ומרתק כאחת, שלא שב מסוריה .בקשתו האחרונה הייתה – להסיר את השלט מעליו, בו נכתב שבית הדין הצבאי המיוחד דן אותו כמרגל למען ישראל. הקהל הרב שמע אותו אומר בגאווה :”אני יהודי שפעל למען עמו ולא בגדתי באיש”.
אלי שייך לאנשי צל העושים למען בטחון המדינה, ונותרים עלומים בחייהם. וגם במותם ולכן הפאזל הזה אינו מושלם .

לזכרו של המרגל  אלי כהן שלא שב לביתו. עוברים דרך אתרים ברמת הגולן שהיו בזמנו תחת שלטון סורי. שם דרכה כף רגלו של כהן, עינו הייתה פקוחה תמיד ומוחו רשם וזכר. שלוש שנות הריגול בסוריה תרמו למדינה להיות ערוכה ומוכנה לקראת מלחמת ששת הימים, מול צבא סוריה.

תחנה ראשונה– בחמת גדר ליד בית המלון הסורי בו התאכסן אלי כהן מספר פעמים , הוצב מאבן בזלת , תבליט המרגלים נושאים אשכול ענבים .

תחנה  שנייה– מעל חמת גדר, עמדת משמר צרפתית. נקודת ביקורת בה היה מחסום לבדיקת רישיונות כניסה לשטח צבאי סגור. דרכה עבר אלי ולידה שלט – אלי כהן עבר. על הקיר לוחית  מנחושת, מסמך בערבית עם חתימת הרמטכ”ל הסורי המאשר כניסתו של כהן ולוחית עם תרגום לעברית . מתחת , תלוי  פסל פנים שטוח משיש גרניט שחור עם עין גדולה שרואה הכול . הצבע השחור מסמל סוד, סתר. מתחת לפסל, הציטוט “ועיני על כל דרכיהם לא נסתרו לפני”- מירמיהו פרק ז’.

תחנה שלישית– מחסום נ”ט על כביש 9, בסוף העלייה לרמה. הוקם על ידי הצבא הצרפתי במלחמת העולם השנייה. על סלע ניצב פסל 4 פנים, לכיוון סוריה, ירדן, ישראל, לבנון. דמותו של כהן איש רב פנים – איש משפחה, חבר נאמן למוסד, למדינה ואיש רעים להתרועע. המידע של כהן על מחסום נ”ט, עזר במלחמת ששת הימים, לפרוץ לרמת הגולן בהנחתה אנכית עם כוח גדול שהוטס במסוקים. מתחת לפסל נבחר  על לוחית הנחושת הציטוט- “סולו סולו פנו דרך, הרימו מכשול מדרך עמי” ישעיהו נ”ז.

תחנה רביעית– קרוב לישוב אלי עד,שנקרא על שמו של אלי כהן , היו מספר בסיסים של הצבא הסורי, שם אלי ביקר. לאתר ההנצחה נבחרה אבן ענקית, שעליה הועתק פסק דין המוות.

תחנה חמישית– ציר קוניטרה – אל-חמה. ליד רמת מגשימים, ישנו מפגש בין קטע הכביש הסורי הישן וכביש 98. בין שני ברושים גבוהים, הוצב סלע עם כיתוב.

תחנה שישית– מפקדת הצבא הסורי בפאתי קוניטרה. המבנה הגדול הרוס, נטוש ומכוסה בגרפיטי. שם נמצא חור המנעול וגם המפתח ! ! !

טיול זה מודרך על ידי מדריך טיולים ותיק- אריק בן-חורין.